‏הצגת רשומות עם תוויות סגנון הורות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סגנון הורות. הצג את כל הרשומות

 טיפ שבועי - מה בין הורות ו"הטיית האישור: (10.12.2025)

"הטיית האישור" היא הנטיה של כולנו לחפש ולזכור מידע שמאשר מה שאנו מאמינים בו.

 לדוגמא:

 עצלנות - בכל פעם שהם יגידו לא בא לי תתחזק אצלנו האמונה שהם עצלנים.

עקשנות - בכל פעם שהם יגידו לא מתאים לי תתחזק האמונה שהם מרדנים.

 רגישות - בכל פעם שהם יבכו או יתעצבו תתחזק האמונה שהם רגישים. 

 הפתרון הוא:

לחפש הסברים - שלא יחזקו את "התווית" שבטעות שמנו על הילדים.

לשאול אחרים - מה הפרשנות שלהם לסיטואציה שהיתה לנו עם הילדים.

להקשיב - כשהילדים מנסים להסביר לנו את נקודת המבט שלהם.

   המטרה שלנו היא להרכיב "משקפיים חדשים" שיאפשרו שינוי מצד הילדים.




 טיפ שבועי - אפקט העדר (26.11.2025)

"אפקט העדר" היא תופעה פסיכולוגית חברתית בה אנשים נוטים לאמץ עמדות או התנהגויות של אנשים סביבם. 

אז איך מגיבים לנושאים הקשורים ל:

  לבוש/איפור - מסכמים על סכום חודשי שיוקדש למותגים/פרטי לבוש/איפור ולא מעירים יותר על הרכישות שלהם.

בילויים - מבקשים מהילדים להגדיר דמי כיס שבועיים לבילויים ומאותו רגע מפסיקים להיות ה"ארנק" שלהם.

 גאדג'טים - מחליטים יחד באיזו תדירות נרכוש סמרטפון חדש או משחק מחשב ונצמדים להחלטה.

לימודים - כשמרגישים שיש "ירידה" בלימודים בוחרים יחד מורה פרטי שיסייע להם לחזור למסלול.

 זכרו - כל מה שניתן לסכם מראש יחד יחסוך מאתנו מריבות חוזרות ונשנות.




 טיפ שבועי - מה בין הורות ו"משחק סכום אפס" (19.11.2025)

המושג "משחק סכום אפס" המגיע מ"תורת המשחקים" מתאר מצב בו רווח של צד אחד בא על חשבון ההפסד של הצד השני. אז איך מחנכים ילדים מבלי לחוש שניצחנו אותם או שיצאנו מופסדים?

  מאבקי כח - מתי התבלבלנו לחשוב שכוחנות או שתלטנות הן שיטות חינוך???

סמכותיות - הגיע הזמן להחליף את המונח "סמכות הורית" ב"תפקיד הורי" ופשוט להתחיל לדבר בגובה עיניים עם הילדים.

 חזית אחידה - מאחר ואנחנו לא ב"מלחמה" אין צורך בחזית אחידה. במקום זה רצוי שכשלאחד מאתנו קשה השני ייכנס לעניינים ויטפל בסוגיה.

פסק זמן - כשמרגישים שהשיחה "מתדרדרת" כדאי לבחור לקחת צעד אחורה, לחשב מסלול מחדש ולחזור רגועים לסיטואציה.

  הגיע הזמן לבחור לצאת ממאבקי הכוח ו"להחזיר" אלינו את הילדים.




 טיפ שבועי - מה ההבדל בין אמפטיה לחמלה (29.10.2025)

פרופ' טניה זינגר שהיא נוירו מדענית מצאה כי: 

אמפטיה  - היא היכולת "להתחבר" ולהרגיש כאב של אחר.

חמלה - היא הרצון לעזור לאחר תוך שמירה על יציבות פנימית. 

 אז כשילדינו חווים קושי אמפטיה תסייע לנו "להתחבר" אליהם רגשית.

רק שב"מינון יתר" היא עלולה לגרום לנו: 

"להישאב" - לכאב שלהם ולסבול יחד איתם.

להישחק - עקב תחושת הסבל שאנו חווים.

 חמלה מנגד, מאפשרת לנו להיות בקשר עם הקושי של הילד.ה אך לשמור על רוגע פנימי שיוביל ליכולת טובה יותר לסייע להם.

 מימוש "התפקיד ההורי" מחייב את היכולת לשלב בין אמפטיה לבין חמלה.




 טיפ שבועי - מה בין נוירוני מראה והורת? (22.10.2025)

"נוירוני מראה" הם תאי עצב במוח שכשאנו צופים במישהו מחייך אנו מרגישים כאילו אנחנו אלה שחייכנו

אז בזכות נויירונים אלו יש לנו כהורים אפשרות: 

 לגלות אמפטיה - כי כשהילדים שלנו עצובים קל לנו "להתחבר" לרגש שלהם.

⊕ להצליח לווסת רגשות - אם נבחר במהלך ויכוח לנשום עמוק ולהירגע יש סיכוי שנוירוני המראה של הילדים "ידביקו" גם אותם ברוגע.

 לייצר חיבור רגשי - אם במהלך היום נקפיד לחייך יותר ולהסתובב עם פנים נעימות יתחזק החיבור הרגשי עם הילדים.

 לחנך לערכים - אם נתנהג בסובלנות או התחשבות באחר "נוירוני המראה" יטמיעו ערך זה אצל הילדים. 

 חשוב שנזכור שכהורים אנו מהווים "מראה רגשית" של ילדינו.




 טיפ שבועי - איך יוצרים שינוי בחיים (13.8.2025)

אז אם אתם מעוניינים להצליח לייצר שינוי בסגנון ההורות שלכם, הנה שיר עם טיבטי המציג חמישה שלבים ביצירת שינוי אמיתי בחיים: 

שלב של חוסר מודעות

"אני הולך ברחוב. במדרכה יש בור עמוק. אני נופל לתוכו".

שלב של הכרה בבעיה

"אני הולך באותו רחוב. במדרכה יש בור עמוק. אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו. אני נופל לתוכו שוב".

 שלב של למידה אישית

"אני הולך באותו רחוב. במדרכה יש בור עמוק. אני רואה אותו. אני נופל לתוכו בכל זאת… כוחו של הרגל".

 שלב של שינוי מ"מעלה ראשונה"

"אני הולך באותו רחוב. במדרכה יש בור עמוק. אני עוקף אותו".

  שלב של שינוי מ"מעלה שנייה"

אני הולך ברחוב אחר. 

מאחלת לכולנו להצליח לבחור ללכת ברחוב אחר!  




 טיפ שבועי - הילדים שלכם בתנועה? (16.7.2025)

"Trust only movement" אמר אלפרד אדלר שהאמין שהתקדמות בחיים מתרחשת כשאנו בתנועה. אז במקום דיבורים, תכנונים והסברים חפשו עשייה אצל הילדים:

  חברים - כשילדים צעירים מקטרים שאין להם חברים נצפה מהם "לשבת" על הטלפון ולהזמין חבר.ה הביתה. 

 לימודים - כשילדים בחטיבת ביניים מתקשים בלימודים נצפה מהם למצוא מורה פרטי או להגיע פיסית לשיעורי תגבור והשלמה בבית הספר.

  עבודה - כשמתבגרים שלנו מעוניינים לעבוד בחופש נצפה מהם לפרסם מודעות בשכונה, לבדוק אתרי דרושים ולצעוד ברחוב בחיפוש משרה.

זוגיות - כשהילדים הבוגרים שלנו מחפשים זוגיות נצפה מהם להוריד אפליקציה, לאזור אומץ ולהתחיל לצאת לדייטים.

 השינוי המצופה בחיים קורה רק כשאנו בעשייה!  




טיפ שבועי - הורות ב"אפס מאמץ" (2.1.2025)

גישת "אפס מאמץ" (גרג מקיואן) היא פילוסופיה שנועדה לפשט את חיינו תוך הפחתת מתח, לחץ ומאמץ מיותר. אז למרות שלא פשוט לנו בתור הורים "לשחרר",  כדאי לעשות את המאמץ מעת לעת:

  "להעביר את השרביט" - בכל פעם שאנו מוצאים את עצמנו בסיטואציה בה אנו מעורבים מדי רגשית, כדאי לשקול לתת למישהו אחר לנהל אותה.  

 לצפות מהצד - תנו למרבית ההתרחשויות בבית להתפתח בקצב שלהם עם מינימום התערבות מצידנו.

 פעלו עפ"י עקרון פרטו - בחרו להשקיע זמן ומשאבים ב 20% מהסיטואציות שיתרמו 80% לאווירה המשפחתית.    

 השתמשו ב- Outsourcing - העזרו בגורמים חיצוניים להטמעת ערכים שחשובים לכם (מורה פרטי בנושא לימודים או רופא שיניים להגיינת הפה).

 הבחירה ב"אפס מאמץ" תעלה את האפקטיביות שלנו ותשפר את אייכות חיינו!




 מהי תיאוריית ה- "Let Them"? 

תיאוריית ה- "Let Them" של מל רובינס היא גישה פסיכולוגית המבוססת על הרעיון הפשוט של שחרור שליטה על מעשיהם של אחרים וקבלה של התנהגותם כפי שהיא, במקום לנסות לשנות או להתערב:

  אם בן.ת הזוג שלכם לא קובעים תור לרופא למרות שכואב להם - "Let Them".

 אם חייל.ת שלכם לא רוצים לבקש לצאת מוקדם לאירוע משפחתי - "Let Them".

 אם מתבגר.ת שלכם לא רוצים לבוא לארוחת שישי משפחתית - "Let Them".   

 אם הילד.ה הצעירים שלכם החליטו לא ללכת למפגש כיתתי - "Let Them".

רב האנשים יעשו בסופו של דבר רק את מה שהם רוצים:) אז שחררו שליטה, הימנעו מקונפליקטים מיותרים ושמרו על עצמכם.




 טיפ שבועי - מפסיקים להגיד "לא" (18.12.2024)

פנייה לילדים בשפה חיובית משפיעה באופן ישיר על התנהגותם, הרגשתם ובריאותם הרגשית. לכן כדאי:

  לשדר אופטימיות -  במקום להגיד את לא יכולה לעשות את זה אפשר לומר: אני סומכת עליך שתקבלי את ההחלטה הנכונה.

 להפחית התנגדויות - במקום לומר אני לא מרשה לך ללבוש את החולצה הזאת אפשר להציע בחירה: את מעדיפה את החולצה האדומה או הכחולה?

 לייצר שינוי - במקום לומר אמרתי לך שזה לא יצליח אפשר לומר: אין לי ספק שלמדת מזה ושבפעם הבאה תצליח יותר.     

 לאפשר שיח - במקום לומר אמרתי לך לא לצעוק אפשר לומר: קשה לי להבין מה אתה אומר, אולי תנסה לומר את זה לאט יותר.

 כשילדים לא מרגישים מותקפים יורדת רמת הלחץ והחרדה ועולה רמת שיתוף הפעולה והביטחון העצמי.




 

 אובונטו ו"התפקיד ההורי" (11.12.2024)

בדומה להשקפת העולם האדלריאנית, משמעות המילה אובונטו היא "אני הוא בגלל שאתה הוא".

הווה אומר שהזהות האישית של ילדינו תלויה בקשרים החברתיים שהם מקיימים עם אחרים. ולכן: 

  למדו אכפתיות - כשילד.ה מוזגים לעצמם מים כדאי שימזגו גם לשאר יושבי השולחן. 

 הדגימו כבוד הדדי - אם פנו אלינו בחוסר כבוד נאמר "מבחינתי השיחה הסתיימה" נחזור לדבר כשהאווירה תשתפר.

 עודדו אחריות הדדית - כשילדים מתווכחים בקשו מהם למצוא יחד פתרון לבעיה (אל תחליטו במקומם).     

 דברו שיתוף פעולה - בכל פעם שהילדים בוחרים לשתף פעולה אחד עם השני או איתנו ציינו זאת בקול ותנו תוקף לבחירה הזו.

 הילדים שלנו הם חלק מקהילה - הצלחה או כאב של "האחר" ישפיעו מאוד על איכות חייהם.




 

 טיפ שבועי - האם הזמתנם את "אפרת" לחגים? (2.10.2024)

א.פ.ר.ת - אירוע, פרשנות, רגש תגובה.

כשמבלים זמן ביחד עלולים לצוץ מעת לעת מתחים או אי הסכמות. אז אם עשיתם הסכם עם הילדים וברגע האמת הם לא קיימו אותו ייתכן ותופיע לה פרשנות הקשורה בנו בסגנון של הם לא "סופרים" אותנו או מזלזלים בנו ועימה יגיע כעס גדול.

דוגמא: עשינו הסכם שהילד.ה ישטפו כלים אחרי ארוחת הצהרים. הלכנו לנוח, קמנו, הכיור מלא והם על הספה. אז אלו עוד פרשנויות שלא קשורה בנו אפשריות?

  הם התחלפו - היום אח.ות אחרים שוטפים כלים והם מחר.

  הם מתכננים לשטוף - מיד כשיסתיים הפרק בטלוויזיה הם יקומו וישטפו.  

 ⊕ הם שטפו כבר - ולאחר שסיימו שאר האחים.יות נשנשו והכיור התמלא. 

  הם לא חשים טוב - הם שוכבים על הספה מחכים שנתעורר ונעזור להם. 

וכן, יכול להיות שפשוט לא בא להם! אבל גם זה הרי לא קשור אלינו:)




 טיפ שבועי - התמודדות עם מציאות בלתי רצויה (18.9.2024)

 האדלריאנית תלמה בר-אב הגדירה 4 דרכי התמודדות עם "מציאות בלתי רצויה". כהורים אנו מוצאים את עצמנו מתמודדים לא פעם עם מציאות בה ילדים לא מקשיבים, מתחצפים או לא לומדים ברצינות. אז איך מגיבים לזה?

  להילחם - לריב עם הילדים ללא הפסק בתקווה שההתנהגות שלהם תשתנה.

להתלונן -  אנו מבינים שאין לנו יכולת לשנות משהו, אז לפחות נתלונן:) 

להתנתק - לא עושים מה שאנחנו רוצים, אין בעיה נעשה ברוגז או פרצוף. 

לראות את החיובי - להבין שהתעקשות של ילדים בונה "עמוד שדרה" ורצון בעצמאות יכין אותם טוב יותר לחיים. 

 היכולת לראות את החיובי היא בחירה שתשפר את איכות חיינו.




 טיפ שבועי - הורות "הליקופטר" (11.9.2024)

בסגנון הורות של "הליקופטר" הורים נוטים להימצא זמן רב בקרבת הילדים, להתערב בשגרת חייהם ולגונן עליהם גם כשלא נתבקשו או כשלא צריך. אז מה המחירים שמשלמים ילדינו על סגנון שכזה?

  פגיעה בביטחון העצמי - ילדים שההורה שלהם לא סומך עליהם יסיקו מכך שכנראה גם הם לא יכולים לסמוך על עצמם.

 פגיעה במיומנויות לחיים - ילדים שלא תרגלו: איך מדברים עם מורה, עם חבר.ה שנפגעו או קבעו לעצמם תור למספרה יצאו לחיים האמיתיים לא מיומנים.  

 פגיעה ביחסים - ילדים המנהלים מריבות חוזרות ונישנות עם ההורים שלא יתערבו להם בחיים פוגעים ביחסים שלנו איתם.

  פגיעה בקשר בין האחים.יות - ילדים שחיים בבתים שכאלה, עסוקים כל הזמן בהשוואה של כמה עזרתם לאחר.ת בהשוואה אלי.

 "התפקיד ההורי" שלנו הוא לגדל ילדים עצמאים שידעו למצוא את מקומם בחברה, לתרום לה ולהיתרם ממנה.




 טיפ שבועי - מעגל הדאגה (4.9.2024)

 ככל שאנו דואגים יותר לילדינו "מעגל הדאגה" הולך ומתרחב ועימו הפחדים והחששות שלנו. היכולת לייצר הבחנה בין מה שאינו בשליטתנו לבין מה שכן, יסייע בצמצום "מעגל הדאגה":

 מה למשל לא בשליטתנו?

חוסר היכולת לגרום למתבגרים לא לנעול את דלת חדרם (למרות שזה מפריע לנו).

חוסר היכולת לגרום לילדים להשקיע במבחן חשוב (כי לימודים אצלנו זה ערך).

חוסר היכולת לגרום לילדים להפסיק לאכול ג'אנק (כי הבריאות שלהם חשובה לנו).

מה כן בשליטתנו?

להבטיח שלא נתפרץ לחדרם ושנדפוק קודם, כך שאין צורך לנעול את הדלת.

לבחון יחד מה יכול לעזור להם בלימודים (מורה פרטי/ירידה מ 5 יח' ל 4 יח').

♥ לדאוג לאוכל בריא בבית אותו יאכלו כולם!!! (לא רק מי שסובל.ת מהשמנת יתר).

 אז במקום להשקיע זמן בדברים שאינם בשליטתנו - כדאי שנפעל היכן שאפשר. 




 טיפ שבועי - מספיק עם ה- "לא" (14.2.2024)

אם גם אתם סובלים מהנטיה לומר את המילה "לא" (לא עכשיו, לא מתאים או לא נראה לי) אולי הגיע הזמן לפתוח במילה חיובית שלא מחייבת ביצוע מיידי:

  כן - אני שומעת שאת מעוניינת שנקנה לך פלאפון (אנחנו נחשוב על זה).

תודה - ששיתפת שאת רוצה תיק חדש (נוסיף לרשימת המתנות).

ברור - שבא לך גם גלידה וגם פופקורן בקניון (וממשיכים לצעוד בקניון).

 כייף לשמוע - שאת רוצה לראות את סבא וסבתא (נבדוק עימם בהמשך).

 

הבחירה לפתוח משפט באופן חיובי תגביר את רמת שיתוף הפעולה מצד הילדים.




 טיפ שבועי - ביקורתיות (31.1.2024)

לצערנו, ביקורתיות היא חלק מהתרבות שלנו. אז איך הרגשתם כשהוריכם העבירו עליכם ביקורת והאם יש בכם כיום את הצורך:

  להעיר לילדים  - כי אם לא נעיר להם, איך הם ילמדו???

 "להצביע" על מה לא בסדר - כי אם לא, איך זה יצא מושלם???

 לשלוט בתוצאה - כי אם לא, מה שווה הידע והניסיון שלנו???

 להרגיש משמעותי - כי אם לא נעיר, איך נממש את התפקיד ההורי ???

 ככל שהאווירה יותר ביקורתית, נזכה בפחות שיתוף פעולה מצד הילדים ונחווה יותר ביקורת מצד הילדים.




 טיפ שבועי - פינוק (17.1.2024)

הורים רבים מתבלבלים בין אהבה ופינוק. הענקת אהבה לילדנו היא מבורכת אך  שיטת חינוך של "פינוק" חוטאת לתפקיד ההורי שלנו ומחלישה את הילדים.

  הילדים רוצים משהו  - אין בעיה, מה שתרצו.

 הילדים לא רוצים משהו  - לא צריך, נוותר להם.

 הילדים אומרים שלא בא להם - לא נורא, נעשה במקומם.

 הילדים אומרים שלא נח/קשה להם - אוי ואבוי, נעזור להם.

 הסיכוי שילדים מפונקים יצליחו להסתדר לבד בחיים הוא נמוך. 




 טיפ שבועי - סגנון הורות דמוקרטי (3.1.2024)

פרופסור רודולף דרייקורס הגדיר שלושה מאפיינים לסגנון הורות דמוקרטי אליו כדאי לכולנו לשאוף:

  שיתוף - של ילדים בחוויות היום יום שלנו כדרך להעביר את מסר של כבוד ושיוויון ערך לילד.

 התייצעות - עם ילדים על דילמות אמיתיות שיש לנו בחיים כדרך להעביר מסר שיש להם ערך כמו שהם וללא תנאי (לא צריך להיות הילד הכי מסודר או הכי עוזר בבית).

 בקשת עזרה - מהילדים כשצריך סיוע בקניות בסופר או עזרה עם המחשב כדרך להעביר מסר שסומכים עליהם ושיש להם יכולת. 

שלוש דרכי חינוך נפלאות לממש את התפקיד ההורי הכל כך חשוב שלנו. 

טיפ שבועי - 3 סגנונות הורות (27.12.2023)

האדלריאנית פרופסור אווה דרייקורס התבססה על מחקרו של הפסיכולוג קורט לוין והגדירה שלושה סגנונות הורות:

  אוטוקרטי - המטרה היא לגדל ילדים ממושמעים ולכן ההורה הוא הסמכות. רק שבדרך נפגעים החשיבה העצמאית של הילד.ה, הביטחון העצמי או תחושת המסוגלות).

 ותרני - המטרה היא לגדל ילדים מאושרים ולכן ההורה מוותר לאט לאט על חוקי הבית ובדרך נפגעים היכולת לאמפטיות של הילד.ה, ראיית האחר או תפישה נכונה של מציאות החיים.

 דמוקרטי - המטרה לגדל ילדים עצמאיים ולכן ההורה לא עושה דברים "במקום" ילדיו, כן משתף אותם בקבלת ההחלטות ומקיים שיח של כבוד הדדי ושיוויון ערך.

עם יד על הלב - הייתם בוחרים לחיות במשטר אוטוקרטי או חסר סמכות?